חופש הביטוי הוא אחד מהזכויות הבסיסיות של כל בן-אדם, מעצם היותו בן-אדם, והיא מכילה בתוכה את החופש והזכות של כל אדם להביע את דעותיו ומחשבותיו באופן חופשי, בכל דרך העולה על רוחו, מבלי שייחשף לאלימות או השתקה עקב כך, הן מצד הממשל והן מצד החברה. חופש הביטוי כולל צורות ביטוי שונות - בכתב, בעל-פה, באמנות ובפעולות אקטיביות. לא רק זאת, אלא שחופש הביטוי כולל גם את כל סוגי התכנים - ביטוי דעות, ביטוי פוליטי, ביטוי מסחרי וכו'. חופש הביטוי נתפס כחשוב במיוחד בכל הנוגע לקבוצות מיעוטים שקולם אינו נשמע מספיק, או לעתים אף מושתק, או שדעתם קשה ואינה מקובלת על דעת הרוב.
חופש הביטוי מבטא את חופש המצפון, החופש לכל אחד ואחת להיות בעלי מצפון חופשי, שאין בו טעם לולא הפרט לא יוכל לממש את מצפונו ומחשבותיו ע"י הבעתם בכל דרך שיראה לנכון.
הזכות לחופש הביטוי היא אינה זכות מוחלטת ולכן ניתן להגבילה בנסיבות מסוימות. כאשר חופש הביטוי של פרט או של קבוצה מתנגשת עם אינטרסים או זכויות של אחרים, הממשל רשאי להגביל את חופש הביטוי, בהנחה שאכן מתקיימת פגיעה בזכות או אינטרסים שונים(כמו הזכות לכבוד, ביטחון המדינה והאזרחים וכו') ולאחר בחינה ושקילה של הפגיעה בצדדים השונים.
דוגמא לחופש הביטוי היא הפגנות או מחאות שמטרתן היא להעביר מסר מסוים או זמר שמוציא שיר בעל מסרים שמתאימים לאידאולוגיה שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה